רצפה שטוחה ונעליים לא טובות
האויב המר ביותר של הרגליים היא הרצפה השטוחה.
אבל האויב השני המר ביותר – הוא נעליים!
גוף האדם מאוד מותאם להליכה על שתי רגליים – צורת העצמות וכיווני השרירים מעידים על כך.
הליכה זו הפעולה היחידה שבני האדם התפתחו לעשות – לא לשחק כדורגל, לא לרקוד, לא לשבת מול מחשב – אלה ללכת.
האדם התפתח ללכת בטבע – על בוץ, אבנים ואדמה – על תוואי שטח לא אחיד. לכן הרגליים שלנו פועלות כמו שתי טרמפולינות קטנות בצורת משולש. כשהרגליים דורכות על הקרקע הן נהיות שטוחות, ו"נדרכות" כמו קפיץ, לדחוף אותנו קדימה.
בעיות ברגליים נוצרות כשהאדמה שטוחה – כי לא התפתחנו לדרוך על פני משטח ישר. זה לא מאתגר את הרגליים ולא מפעיל אותן כמו שנועדו לפעול. מהר מאוד הן לומדות שלא צריך לעבוד קשה ומפתחות הרגלי תנועה לא טובים – הרגליים מתנוונות, קורסות ומפתחות פלאטפוס (רגל שטוחה שבה הקשת קרסה). זה מוביל לליקויים בתנועת הרגליים ושאר הגוף, ומהווה מקור ולכאבים ברגליים, בברכיים ובגב.
האויב הנוסף של הרגליים הן הנעליים.
רוב האנשים נועלים נעליים שאינן מותאמות לרגל.
בעיות נפוצות שאני נתקל בהן כוללות נעליים צרות, לא גמישות, המקבעות את העצמות ומונעות תנועה חופשית של כף הרגל. זה מוביל לניוון השרירים, לחסמים מכניים ולתנועה לקויה. גם נעלי יחפנים לא יעזרו לרגליים שלא זזות נכון – כי הנעליים לא נועדו להפעיל את הרגל נכון וכפות הרגליים לא למדו לזוז ודורכות על משטח שטוח. הסיבות לנעליים לא תקינות רבות ומגוונות, אך לרוב נובעות מחוסר ידע או מרצון לנעול נעליים אופנתיות.
המדרסים הכירופרקטיים הם מדרסים טבעיים שכל מטרתם לייעל את תנועת הרגל בתוך הנעל. המדרסים מייצרים משטח טבעי המדמה שטח לא שטוח הנותן פתרון לרצפה השטוחה המהווה אתגר לרגל – הכי קרוב לצורה שבה הרגל התפתחה לזוז. המדרס הופך כל נעל לכלי שיקומי ייחודי המשקם את הרגל עם כל צעד!
